בית הדין לעבודה

יש פריסה של בתי הדין לעבודה כמו בתי משפט מחוזיים. זו מערכת אחרת לגמרי של בתי משפט. ערכאה מקבילה לבית משפט מחוזי.

הגשת עתירה  לבג"ץ על פס"ד של בית הדין לעבודה היא בגין סוגיות ספציפיות:

  1. כאשר טוענים לגבי חוקתיות החוק, כאשר הפרשנות לחוק היא מוטעית.
  2. כאשר מדובר בסוגיה עקרונית המתעוררת לראשונה (בג"ץ עמית).
  3. מקרים שחשיבותם חורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי והם בעלי השלכות על ציבור נרחב של עובדים או הליכים חברתיים (השתלות).
  4. "לשם תיקון טעות משפטית שהצדק דורש את תיקונה" (למשל, הדוגמא של סגנית הדיקאנט באוניברסיטת תל אביב).

ככלל, התערבות בג"ץ בפסיקת בית הדין הארצי היא מצומצמת נוכח מומחיותם של בית הדין בתחום דיני העבודה, והכרתם טוב יותר את המציאות העובדתית והצרכים המיוחדים של תחום זה.

מותב= הפנל השיפוטי

  • מורכב משופטים, נציגי ציבור עובדים ונציגי ציבור מעבידים.
  • נציגי הציבור מתמנים על ידי שר המשפטים ושר התמ"ת, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, בהתאם לסעיף 10 לחוק בית הדין לעבודה, ועל פי תנאי הכשרות שנקבעו בחוק. בין היתר: אדם שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, הביטחון הסוציאלי, כלכלה או מנהל ציבורי, לרבות בהוראה או באקדמיה.
  • בבתי הדין האזוריים יושב בדרך כלל מותב של 3- שופט אחד ושני נציגי ציבור. בבית הדין הארצי מותב של 5- 3 שופטים.

בית הדין לעבודה

 

בתי הדין לעבודה- סמכות ייחודית

כלומר לא משנה מה, לא ניתן לדון בנושאים אלו בבית משפט שלום ומחוזי:

  1. תביעות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות שאלת עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד (כולל פיטורים על רקע סכסוך משפטי). כמו כן, גם בני זוג שעובדים יחד ומתגרשים- נידון בבית המשפט לדיני עבודה ולא במשפחה.
  2. תביעה שעילתה משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד ואחרי שהסתיימו. נניח, אני ממוינת לעבודה בסלקום ומתקיימים לא מעט ראיונות, כאשר אני אמורה לבוא לחתום, וסירבתי להצעות אחרות בינתיים ובסוף יום לפני החתימה מבטלים את התקן למשרה- ניתן לתבוע.
  3. תביעה שעניינה קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.
  4. תביעות נזיקיות שעילתן השגת גבול במקרקעין, הפרת חובה חקוקה או גרם הפרת חוזה שהן בקשר לסכסוך עבודה.
  5. תביעה אזרחית לפי החוק למניעת הטרדה מינית- עובד/ עובד מטעם העובד וכו… הטרדה מינית יכולה לדון גם בבית הדין לעבודה וגם במחוזי.
  6. משפט העבודה הקיבוצי. התארגנות, הזכות להתארגן, עובד שמריץ מרד… נושא של פיטורי עובד על רקע התארגנות אלו נושאים מאד פופולאריים…
  7. תחום הביטחון הסוציאלי- תביעות נגד קופות גמל או של קופות גמל
  8. תביעות לפי חוקים שהמוסד לביטוח לאומי מופקד לביצועם- חוק הביטוח הלאומי, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), חוק שירות המדינה (גמלאות), חוק שירות התעסוקה, חוק שירותי הכבאות ועוד.
  9. חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכל הנובע ממנו זה בסמכות של בית הדין לעבודה, למעט תביעת נזיקין.

במסגרת זו מתבררות תביעות כנגד קופות חולים ומשרד הבריאות לאי הכללת תרופות והליכים מסוימים בסל הבריאות ß האם ועדת החריגים לא שקלה כראוי, התוויה ומעגלי טיפול.

  1. סמכות מקבילה בהליכים פליליים- חוק שכר מינימום, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין).

גישורים בבית הדין לעבודה

הליך רצוני לחלוטין. מגשר הוא בעל הסמכה למגשר, הוא עבר קורס גישור והוא מחייב בעל תואר אקדמי בהשכלה משפטית. מנסה להוביל את הצדדים לפשרה ששני הצדדים מרוצים ממנה. בוררות בניגוד לגישור זה הליך משפטי שמתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט.

  • בית הדין מפנה תיקים מסוימים לגישור פנימי על ידי מגשרים מטעם בית הדין וללא עלות לצדדים.
  • המטרה: לסייע לצדדים להגיע לפשרה מבלי לנהל את ההליך. הנתבע (חברה) מסכים לגישור בדרך כלל בשביל למשוך זמן, מפני שלחברה אין בעיה לממן גישור.
  • הליך רצוני, הצדדים לא חייבים להסכים להשתתף בו
  • אם מגיעים להסכם גישור הוא מקבל תוקף של פסק דין ומחייב כפסק דין לכל דבר.
  • תביעות בדיון מהיר (עד 26,200 ש"ח) תמיד מופנות תחילה לגישור.